צד ההוצאות – שתי חלופות למדיניות מרחיבה

• על מנת לשקם את השירותים האזרחיים, ניתן לנקוט באחת משתי חלופות של מדיניות מרחיבה, המציעות להגדיל משמעותית, באופן הדרגתי ורב-שנתי, את ההוצאה האזרחית בכ-5.1 או 9.8 אחוזי תוצר. הגדלה זו תאפשר ליישם השקעות שיגדילו את פריון העבודה ורמת החיים של הישראלים וגם לשקם את השירותים האזרחיים לטווח הקצר והארוך.
  • מדיניות מרחיבה 90 – הגדלת שיעור ההוצאה הציבורית בכ-5.1 אחוזי תוצר לממוצע מדינות ה-OECD (כ-90 מיליארד ש"ח במונחי 2022).
  • מדיניות מרחיבה 171 – הגדלת שיעור ההוצאה האזרחית בכ-9.8 אחוזי תוצר לממוצע מדינות ה-OECD (כ-171 מיליארד ש"ח במונחי 2022).

• חלופות אלו נשענות, בין היתר, על תוכניות ההשקעות של בנק ישראל, אשר מציעות להגדיל את תקציב המדינה בכ-3.2 אחוזי תוצר בשנה, באופן קבוע, על מנת לעודד השקעות בהון הפיזי ובהון האנושי, אשר יגדילו את פריון העבודה.

צד המימון – שתי חלופת למימון מדיניות מרחיבה: חלופת מיסים וחלופת מיסים וחוב

• מימון הגדלת ההוצאות בשנת 2024 צריך לקחת בחשבון את השפעתו על התוצר, הגירעון, החוב הציבורי והכנסות והוצאות הממשלה.
• היקף הגידול הנדרש בהוצאות בשנת 2024 ולאחריה, נטל המס בישראל הנמוך בהשוואה למדינות ה-OECD והשאיפה לבחור מסגרת מימון אחראית ובת קיימא, מובילים  למסקנה כי חלופות המימון יישענו על הגדלה של נטל המס.
• לצד זאת, בהינתן כי שנת 2024 היא שנת מלחמה ובהתחשב בכך ששיעור החוב-תוצר הנמוך בישראל מאפשר לממן באופן זמני את הגדלת ההוצאות ושיקום השירותים האזרחיים באמצעות חוב, מוצעת חלופה המממנת באופן זמני את הגדלת ההוצאות באמצעות הגדלה מדודה של החוב ודוחה את העלאות המיסים לשנת 2028.
• לפיכך, חלופות המימון המוצעות הן מימון מלא באמצעות מיסים (חלופת מדיניות מרחיבה מיסים) או תמהיל של מימון באמצעות מיסים ומימון באמצעות חוב (חלופת מדיניות מרחיבה מיסים וחוב), והן מוצגות בהשוואה למדיניות הקיימת (הבאה לידי ביטוי בהצעת תקציב 2024) ולתוכנית ההשקעות של בנק ישראל.
• כפי שניתן לראות באיור להלן, יישום חלופת תוכנית ההשקעות של בנק ישראל תוביל לגידול התוצר לנפש בכ-12% בתוך שני עשורים, ואילו יישום חלופות המדיניות המרחיבה יובילו לגידול של כ-14%-19% מעבר לגידול הצפוי בחלופת הבסיס.
• בהתאם, בתוך כשני עשורים (בשנת 2043) ההוצאה האזרחית לנפש תחת חלופת מדיניות מרחיבה 90 תהיה גדולה בכ-30% לעומת חלופת הבסיס, בעוד שתחת חלופת מדיניות מרחיבה 170 היא תהיה גדולה בכ-50%. גידול זה נובע גם מהגידול בתוצר וגם מהגידול באחוז מהתוצר שמוקצה להוצאה אזרחית.
• החלופות שאנו סבורים כי את אחת מהן יש לאמץ לאלתר מייצגות מדיניות פיסקלית אחראית בה יחס החוב-תוצר בישראל יישאר ברמות הנמוכות מממוצע ה-OECD, לצד מדיניות ציבורית אחראית הפועלת לשיקום השירותים האזרחיים ולהתאוששות המשק.